הזית ביהדות

ייצור הזית אחד משבעת המינים בהם השתבחה ארצנו, הוא מעצי הפרי הראשונים שתורבתו ע"י האדם והיה בין העצים הנפוצים בארץ ישראל בעת העתיקה.
ארץ ישראל הייתה אחד המרכזים הראשונים והחשובים ביותר לגידול הזית עוד לפני כיבוש הארץ ע"י בני-ישראל, כנאמר בספר דברים: "והיה כי הביאך ה' אלקיך לארץ אשר נשבע לאבותיך אברהם יצחק ויעקב לתת לך ערים גדולות וטובות אשר לא בנית ובתים מלאים כל טוב אשר לא מילאת ובורות חצובים אשר לא חצבת וזיתים אשר לא נטעת"
(דברים פרק ו' פסוקים י'-יב'). כבר משחר ההיסטוריה ידע האדם להעריך ולהוקיר את תכונותיו הנפלאות של עץ הזית, פירותיו והשמן העצור בתוכו היה יותר מסתם מזון. הם שימשו בחיי עם ישראל לא רק למאכל למאור ולרפואה אלה גם לפולחן דתי ולטקסי המשיחה. בין האזורים והמקומות שנודעו בארץ בזיתיהם המשובחים מוזכרת נחלת שבט אשר בהרי הגליל שהתברכה בשפע זיתים ושמן.

על דגל שבט אשר צוייר עץ זית על יסוד ברכתו של אברהם אבינו "מאשר שמנה לחמן והוא יתן מעדני מלך"
(בראשית מט' פסוק כ'). משה רבינו בברכתו לנשיאי השבטים מזכיר את אשר "ולאשר אמר: ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו" (דברים לג' פסוק כ"ד). מוסיפים על כך חז"ל זה חלקו של אשר שמושך שמן כמעיין (בבלי מנחות פ"ה).

גם היום הגליל התחתון והמערבי מכוסים בכרמי זיתים משובחים והבקעה המזרחית לעכו נקראת: בקעת בית הכרם – על שום כרמי הזיתים הרבים שבה. לבניית בית המקדש ולארמון קיבל שלמה המלך מחירם מלך צור עצי ארזים, ברושים וזהב בתמורה נתן המלך שלמה לחירם "20,000 כר מכולות לביתו ועשרים כר שמן כתית כה ייתן שלמה לחירם שנה בשנה
(מלכים א' ה ' כ"ה').
לא רק שמן בתמורה לזהב נתן שלמה המלך לחירם אלה חבל ארץ שלם. "חירם מלך צור נשא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל ויקרא להם ארץ כבול" (מלכים א' פרק ט פסוק יג') ארץ כבול בגליל המערבי ידוע גם היום בשפעת עצי הזית שבו, נמצאו שרידי מצודה פינקית ובתי בד מתקופת שלמה המלך, ועל זה נאמר: "ארץ זית יצהר" (מלכים ב' יח' פסוק ל"ב).

על תפוצת הזיתים וחשיבותם הרבה מעידה שדוד המלך מינה שרים מיוחדים על הזיתים ועל אוצרות השמן, "ועל הזיתים והשיקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי ועל אוצרות השמן יואש" (דברי הימים א' כז-כ"ח) חיזוק לדברים אלו ניתן בדברי שמואל הנביא: "את שדותיכם ואת כרמיכם וזיתכם הטובים מכך" (שמואל א' פרק ח' פסוק י"ד ) רחבעם מלך יהודה שביצר את ממלכתו הקים מבצרים ומחסני חירום במבואות יהודה, "ויחזק את המצודות ויתן בהם נגידים ואוצרות מאכל ושמן ויין "(דברי הימים ב' פרק י"א פסוק יא'). בתקופת מלכות ישראל ויהודה נמצאו שרידים של למעלה ממאה בתי בד עתיקים עם משקולות של 400 ק"ג כל אחד עם בורות איגון מרכזי שמעליו יש מצה של סחיטה, מתקן כזה אפיין את מרכז הארץ ודרומה ונקרא טיפוס דרומי, על פי מספרם הרב של בתי הבד ניתן לשער שבמקום התפתחה תעשיית שמן שהתפתחה עם השלום האשורי.

השמן היה מיועד ליצוא למצרים כפי שמזוכר במקרא " "ושמן למצרים יובל " (הושע יב' ב' ) בימי בית שני הגיע גידול הזיתים לשיאו והיה לענף מרכזי בכלכלת הארץ. שיטות העיבוד שהונהגו בארץ שימשו דוגמא למגדלי הזיתים ברומא, יוון וצפון אפריקה.